For any inquiries, please feel free to make contact:

Tel: +972-546-576157 | Fax: +972-2-5672020 | Nelliemunin@gmail.com

  • White LinkedIn Icon

|   Nellie Munin | נלי מונין

© 2019 by Ofir Munin

The Israeli Economy in a Global World

New Lecture

How can a small country, situated in an unfriendly neighborhood, survive and prosper economically in a global world? What are Israel's strengths and deficiencies? Can an economy rely only on the Hi-Tech industry? Which strategic partners should Israel choose and why? Should Israel protect its domestic industries or liberalize its market? The lecture will present Israel's dilemmas and assess to what extent its policy choices serve its interests in a global world.

כלכלת ישראל בעולם גלובלי

כיצד מדינה קטנה הממוקמת בסביבה לא-ידידותית יכולה לשרוד ולשגשג בעולם גלובלי? מהם מוקדי הכוח של כלכלת ישראל והיכן נקודות התורפה שלה? האם ניתן לבסס כלכלה שלמה על תעשיית ההי טק? באילו שותפים אסטרטגיים לבחור ומדוע? האם להגן על התעשיות המקומיות או לפתוח את השוק לתחרות? ההרצאה תציג את הדילמות שחווה ישראל ותבחן באיזו מידה הפתרונות בהם היא בוחרת מקדמים את האינטרסים שלה בעולם גלובלי.

 
Cops and Robbers: Tax Dilemmas in a Global World

New Lecture

Should Bar Refaeli pay tax in Israel for her incomes abroad? Is it legitimate to tax Bitcoin investors on their profits? In which country multinational corporations such as McDonalds, Nike and Microsoft should be taxed? Is a country entitled to 'exit tax' from residents leaving it permanently? This lecture will present tax dilemmas in a global world, trying to figure out whether they reflect 'cops and robbers' situations or a more sophisticated reality?

שוטרים וגנבים? דילמות מס בעולם גלובלי

האם בר רפאלי חייבת מס בישראל על הכנסותיה בחוץ לארץ? האם לגיטימי לחייב משקיעים בביטקוין במס על רווחיהם? באיזו מדינה ישלמו מסים תאגידים רב-לאומיים כמו מקדונלד'ס, מיקרוסופט ונייקי? האם מדינה רשאית לגבות 'מס יציאה' ממי שעוזב אותה לצמיתות? ההרצאה תציג את דילמות המס שמציב העולם הגלובלי ותנסה לענות על השאלה: האם הויכוחים בין נישומים לרשויות המס משקפים מצבי 'שוטרים וגנבים' או מציאות מורכבת יותר?

 
 
The EU and Israel: A Love-Hate Affair?

New Lecture

The long lasting 'affair' between Israel and the EU involves ups and downs, like every romantic affair. The lecture analyzes these love-hate relations, trying to assess their future prospect.

האיחוד האירופי וישראל: יחסי שנאה אהבה?

ה'רומן' המתמשך בין ישראל והאיחוד האירופי ידע עליות ומורדות, ככל מערכת זוגית. הוא משופע בגילויי שנאה-אהבה אשר ההרצאה תציג, בנסיון לנתח את הסיכויים להמשך הזוגיות הסוערת בין השניים.

 
The Refugees Crisis in Europe :
Between Humanitarian Considerations and Nationalism

The refugees crisis in Europe is considered as the greatest humanitarian crisis since World War II. Since it burst, in 2015, almost 1.5 million refugees were counted, fluding Europe. Many more entered the EU without documentation. Most of these refugees escaped from war zones. However, some are labor immigrants. They impose a heavy economic, political and social burden on the European Union which is struggling with internal crisis. The question of their treatments divides EU countries, some of which refuse to contribute to this common effort. What are the dilemmas at stake? what are the optional solutions and what are the interests involved? Can the EU learn from the israeli experience of treating asylum seekers and labor immigrants?

* משבר הפליטים באירופה: בין הומניטריות ללאומנות

משבר הפליטים באירופה נחשב למשבר ההומניטרי הגדול בעולם מאז מלחמת העולם השניה. מאז החל בשנת 2015, נמנו קרוב למליון וחצי פליטים שהגיעו לאיחוד האירופי ורבים אחרים נכנסו אליו ללא תיעוד. פליטים אלה שרובם ברחו מאזורי לחימה אולם חלקם מהגרי עבודה מהוים נטל כלכלי, חברתי ופוליטי על האיחוד האירופי המתמודד ממילא עם משברים פנימיים. שאלת גורלם ואופן הטיפול בהם מהווה סלע מחלוקת בין מדינות האיחוד האירופי השונות, שחלקן מסרבות להשתתף במאמץ להעניק להם מקלט וסיוע. מהן הדילמות עמן מתמודד האיחוד האירופי בהקשר זה? מהם הפתרונות האפשריים ומהו מאזן האינטרסים המעורבים? האם האיחוד יכול ללמוד בעניין זה מנסיונה של ישראל בטיפול במבקשי מקלט?

 

New Lecture

The Golden Triangle: Drugs, Trade and International Politics 

The border zone between Thailand, Burma, and Laos is known as 'The Golden Triangle'. It has always been a center for intensive international trade but also for trade in heavy drugs: heroin and opium. During its history, it suffered severe wars, as many nations, including Britain and the United States tried to resume control over it. The 'Golden Triangle' is a triangle of countries, but also of interests: international trade, politics and trade in drugs. Through the description of the ups and downs this area experienced and the heavy price the Thai nation paid due to its history, we will discuss ethical, economic and political dilemmas underlying international economy and politics.

ההיסטוריה של משולש הזהב: סמים, סחר ומה שביניהם

מפגש הגבולות בין תאילנד, בורמה ולאוס המכונה 'משולש הזהב' היווה תמיד צומת מסחר שוקקת אך גם צומת לסחר בסמים, בעיקר אופיום והרואין. על כן לאורך ההיסטוריה ניטשו מלחמות עקובות מדם על על השליטה בצומת זו, בהן היו מעורבים בין השאר הבריטים והאמריקאים. 'משולש הזהב' הוא משולש של ארצות אך גם של אינטרסים: מסחר בינלאומי, פוליטיקה בינלאומית וסחר בסמים. מתוך תיאור העליות והמורדות שעבר 'משולש הזהב' והמחיר הכבד ששילמו התאילנדים בגין ההיסטוריה העגומה שלו נעמוד על דילמות אתיות, מוסריות, כלכליות ופוליטיות המניעות את הדיפלומטיה והכלכלה הבינלאומיות.

 
EU-Kibbutz | Collectivism VS Individualism

Collectivism v. Individualism: can the EU learn a lesson from the challenges encountered throughout the development of the Israeli Kibbutz?

The Israeli kibbutz is an original form of collectivist life that was initiated before the State of Israel was established. Underlined by socialist and communist values it started as an exercise in total sharing but gradually moved from collectivism to individualism. The EU started as an alliance between independent countries, that gradually advance towards enhanced integration. Despite their great differences, the lecture will present the challenges these two models share, emanating from the tension between collectivist and individualist aspirations, asking whether the EU can learn from the experience of the kibbutz how to deal with current crises it faces. 

קולקטיביזם מול אינדיבידואליזם : 
האם האיחוד האירופי יכול ללמוד מנסיונו של הקיבוץ הישראלי?

הקיבוץ – יצירה ישראלית מקורית שהחלה עוד לפני קום המדינה – החל את דרכו כמודל שדגל בקולקטיביזם וברעיון הערבות ההדדית. רעיונות אלה עמדו גם בבסיס הקמתו של האיחוד האירופי. במבחן המציאות דומה כי האתגר הגדול ביותר המאיים על שני רעיונות אלה הוא האינדיבידואליזם. האינדיבידואליזם הביא את הקיבוץ למשבר קשה שבעקבותיו היה על מנהיגיו לחשב מסלול מחדש. האם ניתן ליישם את התובנות שהושגו עקב משבר זה כדי לסייע לאיחוד האירופי להיחלץ מן המשבר העמוק שהוא מצוי בו כעת?

 
Trump's Trade Policy

Does protectionist trade policy pay-off? what are the implications of Donald Trump's new trade policy, for the US economy, and for the rest of the world?

Since he was elected as the president of the United States, a leading international trade power, Donald Trump withdrew international trade agreements the US concluded and negotiations on new trade agreements, threatening to end international trade alliances to create new jobs for Americans. Under his leadership, the US that led globalization processes since the Second World War seems to change its course, from liberalism to protectionism. Is this policy right for the US? Will other countries follow? What might be the implications for Israel? 

מדיניות הסחר של דונלד טראמפ: צעד קדימה או צעד אחורה?

מאז נבחר דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, מעצמת הסחר הגדולה בעולם, הוא נסוג מהסכמי סחר קיימים ומתהליכי משא ומתן על הסכמים חדשים. הוא מאיים לנתק בריתות סחר כדי ליצור מקומות עבודה לאמריקאים. תחת הנהגתו, ארה"ב שהובילה את תהליכי הגלובליזציה מאז הימים שאחרי מלחמת העולם השניה משנה כיוון מעידוד הסחר הבינלאומי להגנה על הייצור המקומי. האם מדיניות זו נכונה לארה"ב? האם יתר המדינות ילכו בעקבותיה? ומה משמעותה עבור ישראל?

 
Economics, politics and passion :
The rise and fall of Alexander Hamilton

 Hamilton's portrait decorates the 10 dollar bills and he had a very colorful biography. He started his life as an orphan in West India's Islands but being a very gifted writer and intellectual, paved his way to become one of the founding fathers of the US, serving in high economic and political positions in the US government (among other things, he took the lead in the funding of the states' debts by the Federal government, as well as the establishment of a national bank, a system of tariffs, and friendly trade relations with Britain . He had a wife and six kids but died in a duel following an affair with a married woman. His life story has been recently become the subject of a Broadway musical.

כלכלה, פוליטיקה ותשוקה: עלייתו ונפילתו של אלכסנדר המילטון

המילטון, שדיוקנו מופיע על שטר 10$, החל את דרכו כיתום וממזר ובאמצעות כשרון הכתיבה והביטוי סלל את דרכו לצמרת ההנהגה של ארה"ב והפך לאחד מהאבות המייסדים שלה. הוא היה בין השאר שר האוצר האמריקאי, תרם להתפתחות כלכלתה והסחר הבינלאומי שלה וייסד את הבנק הפדרלי האמריקאי. הוא היה גם הפוליטיקאי האמריקאי הראשון שהסתבך בשערוריית מין, ממנה ניסה להיחלץ באמצעות כשרון הכתיבה שלו, אך היא הובילה לנפילתו הפוליטית ולבסוף הוא מצא את מותו בדו-קרב בגיל 49. סיפור חייו הפך למחזה מצליח מאד בברודווי. ההרצאה מדברת על תרומתו להתפתחות המשפט, הכלכלה והסחר הבינלאומי ועל המסקנות שניתן להסיק מחייו ומותו.

New Lecture

 

New Lecture

Slaves of the Future

Slavery, Chocolate and Robots: International Brands' Ethical Dilemmas in a Modern World.

While slavery has been forbidden by law since the 19th Century, it is estimated that about 46 million people globally still work in conditions perceived as 'modern slavery', particularly (but not only) in third world countries. One of the reasons people agree to work in exploiting terms is unemployment. In the other end of the global scale: the modern western world, robots designed to replace human beings in many professional functions threat to increase unemployment rates by turning many occupations irrelevant. Will citizens of western, developed countries soon find themselves in a position forcing them to agree to work in 'modern slavery' terms? What is the role of international brands in this scenario? Can a globally agreed social charter prevent such escalation? 

עבדות, שוקולד ורובוטים: לאן פנינו מועדות?

מקובל לחשוב שהעבדות הוצאה מחוץ לחוק - ועל כן הסתיימה - במאה ה-19. אך למעשה מוערך כי כ-46 מליון אנשים (לרבות נשים וילדים) במיוחד במדינות העניות מועסקים כיום בתנאי עבדות. הכללים המשפטיים הבינלאומיים והמדינתיים האוסרים זאת לא ממש מצליחים לגבור על אינטרסים כלכליים חזקים של תאגידים רב לאומיים ואחרים בתעשיה שמגלגלת מאות מליוני דולרים בשנה. בקצה השני של הסקאלה הכלכלית, במדינות המפותחות והעשירות, מתפתחת תעשיית רובוטים שכבר מחליפים חלק מהמקצועות האנושיים ותופעה זו צפויה להתפתח בשנים הקרובות. האם גם תושבי מדינות המערב עתידים לחוות בעקבות זאת תעסוקה בתנאי ניצול ואולי עבדות? האם ניתן לשפר את הטיפול המשפטי בתעשיית העבדות כיום? האם ניתן להשתמש בה כמעבדה חיה לפיתוח כללים שימנעו ניצול קיצוני של עובדים (ובני אדם בכלל) בעידן הרובוטיקה?

 
Tax on commercially imported vehicles in Israel: legitimate policy or infringement of international trade agreements?

The total tax burden on commercially imported vehicles in Israel exceeds 100% of their original value. The israeli government has many justifications for this policy choice, the major one being its substantial contribution to the national budget. Israeli citizens pay the price of this policy. Is it ivevitable? what are the alternatives? Is it a legitimate policy choice or an infringment of international trade agreements?

מיסוי רכב ביבוא מסחרי בישראל: מדיניות לגיטימית או הפרה של הסכמים בינלאומיים?

בשנים האחרונות גובר בישראל השיח על המחיר הגבוה בהרבה שאנו משלמים בהשוואה למדינות אחרות על מוצרים מיבוא. רכב מהווה דוגמה בולטת לכך. סך מסי היבוא עליו עולה על 100% מערכו המקורי. לממשלת ישראל שורה של נימוקים התומכים בשיטת מיסוי הרכב ובראשם תרומתו המשמעותית לתקציב המדינה. אנו, האזרחים, משלמים את מחירה של מדיניות זו. האם היא בגדר רע הכרחי או שמא יש אלטרנטיבות? האם היא בחירת מדיניות לגיטימית של ממשלה או מהווה הפרה של התחייבויות ישראל בהסכמים בינלאומיים?

New Lecture

 
The Brexit

Will the EU survive current challenges such as terror, Islamic threats, huge waves of immigration, an ongoing financial crisis, a political crisis?

The EU was established in 1957 by 6 Member States. Now, with 28 Member States, it faces serious challenges. Nationalism and xenophobia grow as a result of Islamic threats, terror and huge waves of immigrants flooding its Member States. Controversies over their manner of treatment occur. Combined with the financial crisis lasting since 2008, they lead to a political crisis, its current peak being the Brexit. Will the EU survive these challenges? How? 

האיחוד האירופי: להיות או לא להיות

האיחוד האירופי הוקם לאחר מלחמת העולם השניה כברית של 6 מדינות, במטרה למנוע את המלחמה העולמית הבאה. מאז צמח האיחוד לברית של 28 מדינות, אך יש האומרים כי המלחמה העולמית הבאה כבר בפתח ונראה שבפני האיחוד לא עמדו מעולם אתגרים גדולים יותר: האם מדיניות הגבולות הפתוחים מוכיחה את עצמה או משרתת את קיני הטרור? האם האיחוד מסוגל לשמור על גבולותיו החיצוניים המתארכים מפני גלי ההגירה המתגברים? האם האיחוד מסוגל לשלב את המהגרים המתרבים תרבותית, חברתית ותעסוקתית ואם לא – מה משמעות הדבר לגבי צביונו העתידי? האם המהגרים פותרים את בעיית היעדר הידיים העובדות בעתיד, כתוצאה משיעור הילודה הנמוך, שהאיחוד צריך להיערך אליה? האם הברית הכלכלית בין מדינות האיחוד האירופי חזקה מספיק כדי לתמוך באתגרים המתרבים? האם היא חזקה מספיק לחלץ את המדינות החלשות מהמשבר הכלכלי ולספק תעסוקה להמוני המובטלים, הצעירים והמבוגרים, המתרבים כל העת? כיצד להתגבר על תחושת הנתק הגוברת בין ציבור אזרחי האיחוד לבין המוסדות המנהלים אותו? מעל השאלות הספציפיות הללו ועוד רבות אחרות שיוצגו בהרצאה מרחפת השאלה: האם האיחוד האירופי מקיים את ההבטחות והיעדים לשמם הוקם, או שמא עדיף לפרקו, כפי שטוענים מתנגדיו? 

 
Women employment

Can the global working potential of women be optimally utilized, to enhance global growth? What are the obstacles to achieve this goal?​​

Many women globally are either unwillingly unemployed or hold only part time jobs. Women fully employed, developing successful careers, earn considerably less than men doing the same jobs. While economists recognize the huge potential contribution of utilizing women's work to global growth, the process of women's assimilation in the global economy is slowly. The lecture analyses the reasons for the current reality, and the ways to enhance women's work, balancing this interest with women's other rights and interests.

עידוד תעסוקת נשים – המפתח ליציאה מהמשבר הכלכלי העולמי?

מדי שנה, לקראת יום האשה הבינלאומי, מתפרסמים נתונים על כך שנשים רבות אינן עובדות, עובדות באופן חלקי ואפילו אם הן עובדות – ואף מתקדמות בסולם הקריירה – משתכרות משמעותית פחות מגברים באותם תפקידים. מחקרים בינלאומיים מראים שלו מוצה מלוא פוטנציאל העבודה של הנשים בעולם, היתה הכלכלה העולמית מרויחה סכום העולה על שווי כלכלות ארה"ב וסין גם יחד. עם זאת, התהליך לקראת יעד זה מתקדם באיטיות רבה. האם העולם יכול להרשות לעצמו להמשיך במצב הנוכחי למרות המשבר הכלכלי העולמי המתמשך? מהם הגורמים לכך ומדוע כל המדינות מוכנות לשלם את המחיר הכלכלי הגבוה שגובה המדיניות הנוכחית? מיהם השחקנים בזירה ומה האינטרסים המעורבים? האם התבטאויות המנהיגים הפוליטיים והארגונים הבינלאומיים בזכות שוויון לנשים בשוק העבודה הן מס שפתיים בלבד? האם יש סיכוי להגיע אי פעם לשוויון מלא של נשים בשוק העבודה העולמי? כיצד ניתן להתקדם לקראת יעד זה ביתר יעילות ומהירות?

 
International law

How do public international law agreements, concluded among States, affect our daily life?

Is it democratic? 

In recent years, public international law agreements, concluded among States, dictate the contents of many domestic laws. They refer to education, human rights, taxation, intellectual property, the environment and many other issues. Is this process democratic? Who are the major players? To what extent do they serve public interests? How does this process affect Israel?

האם וכיצד המשפט הבינלאומי משפיע על חיינו?

במשך עשרות בשנים רווחה בעולם הגישה שזירת המשפט הבינלאומי מנותקת מזירת המשפט הפנים-מדינתי. לפי גישה זו, אם מדינה חתמה על הסכם בינלאומי ולא קיימה אותו היא היתה צפויה, לכל היותר, לסנקציות מהמדינות האחרות שחתמו על ההסכם, אולם עובדה זו לא מנעה ממנה להמשיך להתנהג בניגוד להסכם בגבולותיה. היה מקובל לחשוב כי הממשל של כל מדינה ריבוני להחליט כיצד להתנהל בגבולותיו ואין מקום למדינות אחרות להתערב בכך. כך, למשל, התייחסו במשך שנים למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. המשפט הבינלאומי היה נכנס לפעולה במקרי קיצון, כמו המאבק בנאצים. בשנים האחרונות עובר המשפט הבינלאומי מהפכה ומחלחל לכל תחומי חיינו: קצינים ישראליים מאויימים בתביעות אישיות במדינות שונות בעולם עקב מעשיהם במסגרת שירותם הצבאי בישראל ובשטחים. הישגיהם הלימודיים של ילדי ישראל מוערכים לפי מבחן פיז"ה, שמכתיב ארגון OECD. משלחות של ארגון זה מגיעות לישראל מדי פעם כדי לבחון ולבקר את מצב איכות הסביבה, המאבק בהלבנת ההון, מצבן של הנשים ומצב המיעוטים בישראל ועוד. משלחות אלה מפרסמות דו"חות המדרגים את ישראל ביחס למדינות אחרות וקוראים לה להשתפר במגוון תחומים. עקרונות שקבע ארגון הסחר העולמי משפיעים בין השאר על התנהלותם של מכרזים ממשלתיים, על האופן בו המכס הישראלי מעריך שווי סחורות ועל החקיקה הישראלית המיועדת להגן על זכויות קניין רוחני מפני זיופים וגניבת פטנטים. מי קובע את כללי המשפט הבינלאומי? מהן הסנקציות במקרה של חריגה מהן? איך קרה שכללי המשפט הבינלאומי מכתיבים היבטים רבים של חיינו והאם זה לא נוגד את עקרונות הדמוקרטיה, ובראשם את העקרון שהכנסת, שחבריה נבחרו בבחירות דמוקרטיות על ידי אזרחי מדינת ישראל, היא הריבון?

 
The EU and The Occupied Territories

Is EU policy towards Israeli ventures in the Occupied Territories constructive or destructive?

Is it legal?
Since mid-1990's the EU takes measures to prevent Israeli ventures in the Occupied Territories from enjoying benefits emanating from EU-Israel Association Agreement (2000). Beginning with preventing tax benefits, this policy has been gradually broadened to include research, culture, education etc. What are the interests behind this policy? Can it be linked with the BDS Movement activities? Who wins and who loses from it? Can the erosion of EU-Israel relations be stopped? 

מדיניות האיחוד האירופי כלפי השטחים: בונה או הורסת?

מאז אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 האיחוד האירופי החל לשלול מתוצרת שמקורה בשטחים הטבות שמגיעות ליצוא מישראל לאירופה, בטענה שהשטחים אינם חלק מישראל. מאז, האיחוד מרחיב את מדיניותו זו בהדרגה לתחומים נוספים כמו חינוך, מחקר, תרבות ועוד. בכל פעם האיחוד מודיע על מהלך חדש בהקשר זה ודומה שממשלת ישראל לא מצליחה לעצור את הסחף. אילו הטבות נשללות מפעילות אזרחית ישראלית בשטחים כיום או במלים אחרות: מה אנו מפסידים? האם מדובר ב'סנקציות', כפי שטוענת ישראל, או ביישום עקרונות המשפט הבינלאומי, כפי שטוען האיחוד? מהם האינטרסים העומדים מאחורי מדיניות האיחוד? מי מנצח בקרב על דעת הקהל העולמית? מה היחס בין הפעולות הרשמיות שנוקט האיחוד לבין פעולותיה של תנועת ה- BDS? האם ניתן לעצור את הסחף ואם כן – כיצד?

 
Financial crisis

Does the ongoing financial crisis in the EU mark the end of the Euro?

Can this alliance survive it? How?

The financial crisis taking place since 2008 already invoked serious doubts among the Eurozone Member States as to the strength of this alliance and its justification. The lecture will describe the conflicting interests, the solidarity dilemma, the controversy over the crisis reasons and consequently, over the manners of recovering it, trying to assess whether this alliance can survive, and at what cost. 

המשבר הפיננסי באיחוד האירופי: סוף עידן האירו?

האירו – המטבע המשותף למדינות האיחוד האירופי – הושק בתחילת המילניום וכיום הוא המטבע החוקי של 19 מתוך 28 מדינות האיחוד האירופי. הצטרפות לאירו משמעה גם התחייבות לערבות כלכלית הדדית בין המדינות החברות ב'מועדון' זה. המשבר הכלכלי העולמי, שפגע קשה במיוחד בכמה מהכלכלות החלשות באיחוד האירופי כמו יוון, ספרד, פורטוגל, איטליה ואירלנד העמיד בסימן שאלה את עקרון הערבות ההדדית והעלה, בין השאר, את השאלות הבאות: עד כמה המדינות החזקות, שהשתדלו לשמור על כללי היציבות הכלכלית, צריכות לתמוך באלה שלא עשו זאת? מהו גבול התמיכה שמדינה יכולה לצפות לה? האם לגיטימי להתנות את התמיכה בכך שהמדינה שכשלה תעזור לעצמה? האם התניית הסיוע בכך שהמדינה הנפגעת תנקוט בצעדי התייעלות וצמצום הוצאות לא תדרדר אותה עוד יותר מבחינת היקף האבטלה ותחניק את כלכלתה המנסה להתאושש? מי אשם במשבר? מי מרויח ממנו? המדינות החלשות או דווקא המדינות החזקות באיחוד האירופי, שבמשך שנים הכתיבו בשוק כללי משחק שהיו נוחים להן? והאם – על רקע המחלוקת המתגברת בין המדינות החלשות לחזקות – יש טעם להמשיך בברית האירו או שעדיף שכל מדינה תחזור למטבע המקורי שלה?

 
International Trade

International trade law on a crossroad: Current dilemmas and possible solutions

Current international trade law is on a crossroad: conflicts of national interests block negotiations at the World Trade Organization (WTO) and many States opt for regional (and mega-regional) agreements, fragmenting the international trade arena and  excluding vulnerable economies. Basic disciplines are questioned. Regulation seems to lag behind technological developments. Growing political instability seems to challenge the notion of open borders to facilitate free trade. How to proceed? This lecture analyzes the policy options. 

משפט הסחר הבינלאומי נמצא על פרשת דרכים:

קונפליקטים בין קבוצות אינטרסים מדינתיות מונעים התקדמות בדיוני ארגון הסחר העולמי לעדכון וחידוש הסכמים. כתוצאה כך, מדינות רבות פונות להסדרים אזוריים ומגה-אזוריים, והמדינות החלשות נותרות מחוץ לתמונה. כללי יסוד של השיטה נבחנים מחדש. דומה שהכללים המשפטיים מפגרים תדיר אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות. אי-היציבות הפוליטית הגוברת באזורים שונים בעולם מאתגרת את רעיון הגבולות הפתוחים כדי לסייע לתנועת הסחר. כיצד להמשיך כאן? ההרצאה בוחנת את האפשרויות העומדות בפני קובעי המדיניות.